H Welcome to: http://www.geocities.com/til-/pTu-Beav.html Subject: Happy T"u Be'Av 5763 (2003)----(lots INFO/with 1 pic) I1/H1/I2/H2 (a copy of my sent email, plus new stuff)T'u Be'Av: ----------------------------------------------- for Hebrew viewing: if u can't see the Hebrew here, then do this: -on the MSIE (the blue e ) Browser-window, -goto the top-left side menu, click on "View", -then go over "Encoding", -then move to the next-menu that opened on the right, -then there, click on "Hebrew (ISO-Logical)", and just wait..... -(if u don't see it there, then goto "More", and find it there.....) (שמתי י רק כדי ליישר השורה, המסתיימת עם 'סימן' כלשהו)החלטתי לארגן מאמר על החג המעניין הזה, י ומצאתי סקופ מעניין (במס' 2): י י 1) החג הוא לא מימי בית המקדש לפני 2000 שנה, י אלא הוא מימי השופטים (לפחות), ובודאי עוד לפני תקופת המלכים שבאה אח"כ, י (כתוב: "מימים ימימה", דהיינו, כנראה היה כבר נחוג הרבה לפני ימי השופטים ) ז"א, מלפני מעל 3100 שנים !!!!! י י 2) וכן, המנהג המקורי אמר כך: י הומלץ לבני שבט בנימין, להתחבא בכרמים, ולחטוף את הבנות של שילה, י כדי שיהיו להם כלות או נשים כחוק. (הסיבות להלן, יותר למטה....) י י 3) ההמלצה לארוב לבנות או לכלות, בכרמים .... י האם היא דומה למעשי הגברים דהיום, האורבים להן בבארים או קלאבים, י האם הכרמים של אז-------הם כמו הבארים של היום ?? י רוב המאמר כתבתי באנגלית כי ייעדתיהו לחברותיי וחבריי בתפוצות, י אך אביא גם קצת קטעי עברית: יto all my friends, mainly the girls (since this holiday is 4u): this eve (after 8:00 pm aprox) --to--tomorrow eve (aprox 8pm), Tue night--Wed day, its: T'u Be'Av: the Jewish, Holiday of Love (heb==Chag Ha'ahavah): (a holiday of rejoicing, dancing, and love.) (similar to the Val. Day in other countries, but from much earlier times.......) T'u Be'av is the 15th of the month of Av, where the "tet" and "vav" represent 9 plus 6, ie 15. The date is a minor Jewish ... The holiday was instituted in Second Temple times to mark the beginning of the grape harvest. the Mishnah records that on both dates unmarried girls of Jerusalem would dress in borrowed white garments and go out to dance in the vineyards [Ta'anit 4:8]. It is not far from this to associations with match-making and weddings, ....... ((( the 2nd Temple was destroyed at 70 ad (to their count), so it was all much before then))) (from me: Are 'vineyards' , equivalent to todays 'bars' ??? or else, do we need to go to Napa-Valley area in northern California, to look for them?? ;-) ) eng: http://www.jajz-ed.org.il/festivls/av/tubeav.html heb: http://www.jafi.org.il/education/ivrit/tubeav/tubeav.html לינק ראשון על מהו החג, והסבר כללי טוב...... י *sources in the Jewish books: מקורות: י -Tana"ch: (Torah, Prophets and Writings) (all 3 parts/sections), which is the real Bible (Jewish of course): מהתנ"ך: י מחלק 'נביאים', בספר שופטים, פרק כ"א, פסוקים יג'--עד--כה': י -Bible: in Nevi'im/Prophets: Shoftim/Judges, chp 21, vs 13-25: -heb: http://www1.snunit.k12.il/kodesh/bible/msupt021.html ובאנגלית: י -eng: from here: http://www.breslov.com/library/complete.html go to here: http://www.breslov.com/bible/Judges.htm -but if the links won't work, try meanwhile: in this: http://etext.lib.virginia.edu/kjv.browse.html go here on Chp 21, and scroll down to verses 19-25: http://etext.lib.virginia.edu/........... ==(click) במשנה: י י(סדר מועד, מסכת תענית, פרק ד'): י -Mishna Moed: Ta'anit, chp4,vs 8: -heb, 4:8 : http://www1.snunit.k12.il/kodesh/mishna/tani04.html -eng: link wont work בתלמוד הבבלי, י י(בסדר מועד, במסכת תענית): י -Talmud-Bavli, Moed: Ta'anit, (chp4, vs 8): -heb, 26b: http://www1.snunit.k12.il/kodesh/bavli/tani04.html ----- (page26, side b) -30b: http://www1.snunit.k12.il/kodesh/bavli/tani030b.html -31a (## very cute): http://www1.snunit.k12.il/kodesh/bavli/tani031a.html#0 -Talmud-Bavli, Nezikin, Baba-Batra 121 a-b: http://www1.snunit.k12.il/kodesh/bavli/bba-121a.html http://www1.snunit.k12.il/kodesh/bavli/bba-121b.html#0 -Eng: -links wont work now...... (should have been on: http://www.breslov.com/library/complete.html ) (it looks like this: http://web.archive.org/web/20020612051224/http://www.breslov.com/library/complete.html ) ובתלמוד-הירושלמי: י -Talmud-Yerushalmi, Ta'anit, 26 a-b (chp4, law 7): ((Jer. Talmud, Ta'anit 4:11, 69c )) (### funnily enough, its not all the same as what is said above at ## ) http://www1.snunit.k12.il/kodesh/yer/tani04.html http://www1.snunit.k12.il/kodesh/yer/tani026c.html http://www1.snunit.k12.il/kodesh/yer/tani026d.html#0 ובמדרש איכה-רבה: י -Midrash Eicha-Rabah, in the opening: ........... י*אז ממתי החג, עד כמה ותיק הוא, מתי החל ?? י *How old is this Holiday ? When did it first start ???? over 3100 years ago.......... well, for some reason, no one really mentions this Holiday, but i found out that its 1st mentioning, is in the Bible (the Jewish of course), Nevi'im/(Prophets), Shoftim/(Judges) , chp21: vs19: it mentions to the youth of the Tribe of Binyamin, that it was on that day, G-d's holiday in Shiloh, which has been around for a long time (since ages)...... and that they should go hide in the vines, watch the girls of Shiloh (jewish) dancing, then come out and 'kidnap' them each for having a wife..... (bcs of some political past problem, so they couldnt get wives in other ways) (http://www.chagim.org.il/tubeav3.html ) those days were long before the time of King Saul, or King David, which means: before 1100 bce (to their count). it's not mentioned anywhere else in the bible (most likely), but then over a 1200 years later, in the 2nd century ad. (to their count), its mentioned in an isolated time, and spot, at the end of the Ta'anit mishnah, when the head of the court, called Sanhedrin, rabbi Shim'on Ben Gamli'el, told the house of Hillel (also in his generation) who also still remembered the procedurs of the Temple. It didn't have a religious meaning, but more of an agriculture, and social one. עוד לינקים: י *more links: -from the jewish sources, law, full info: http://www2.domaindlx.com/jewnow/TO_BAAV.htm -info, check other links on it: http://www.chagim.org.il/tubeav6.html -Tu Be'av, many cool links(8), heb: http://www.bazz.co.il/cat.phtml?leaf=2397 --explns,info, eng: http://www.zipple.com/holidays/tubav.shtml ----explns in heb: http://www.pnimi.org.il/chsidyim/av/bachurCarazim.asp ---exlns in heb: http://www.mor.ac.il/mamar/mamar.asp ----heb/eng: http://www.ort.org.il/year/2bav/ ----in spanish: http://www.tora.org.ar/festejan/fes0079.htm --this year's calendar: http://www.torah.org/learning/yomtov/calendar/5763.html -(for 5762/2002): http://www.ou.org/torah/tt/5762/vaetchanan62/specialfeatures_mitzvot.htm -song: http://www.hebrewsongs.com/song-benbinyamin.htm ----- links list, for many holidays: http://www.bazz.co.il/cat.phtml?leaf=1774 *news links: http://www.a7.org/news.php3?id=57821=========================================================================== ציטוטים, ורק כמה קטעים בעברית: י י* המקור מהתנ"ך:י שופטים כא,יט: ויאמרו הנה חג יהוה בשילה מימים ימימה, אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש, למסילה, העולה מבית אל שכמה--ומנגב, ללבונה. י שופטים כא,כ: ויצוו, את בני בנימין לאמור: לכו, וארבתם בכרמים. י שופטים כא,כא: וראיתם, והנה אם ייצאו בנות שילה לחול במחולות, ויצאתם מן הכרמים, י וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילה; והלכתם, ארץ בנימין. י שופטים כא,כב: והיה כי יבואו אבותם או אחיהם לריב אלינו, ואמרנו אליהם חונונו אותם--כי לא לקחנו איש אשתו, במלחמה: כי לא אתם נתתם להם, כעת תאשמו. (ס) י שופטים כא,כג: ויעשו כן בני בנימין, וישאו נשים למספרם מן המחוללות אשר גזלו; י וילכו, וישובו אל נחלתם, ויבנו את הערים, ויישבו בהם. י שופטים כא,כד: ויתהלכו משם בני ישראל בעת ההיא, איש לשבטו ולמשפחתו; וייצאו משם, י איש לנחלתו. (פ) י שופטים כא,כה: בימים ההם, אין מלך בישראל: איש הישר בעיניו, יעשה. (ש) י י* ומהמשנה: י תענית ד,ח: אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לביש את מי שאין לו. כל הכלים טעונין טבילה. ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים. ומה היו אומרות, י בחור, שא נא עיניך וראה, מה אתה בורר לך. אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. י י (משלי לא) שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל. ואומר, תנו לה מפרי ידיה, י ויהללוה בשערים מעשיה. וכן הוא אומר, (שיר השירים ג) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו. ביום חתונתו, זו מתן תורה. י וביום שמחת לבו, זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו. אמן. י י* וקטע חמוד מהגמרא, מתלמוד-בבלי: מסכת תענית, דף לא', עמוד א': י תענית, פרק ד דף לא, א', גמרא: י לאיזה שירצו יעלו. רב מתנה אמר יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה. י ואמר רב מתנה אותו יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה. רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו יום שפסקו מלכרות עצים למערכה. {תניא} [דתניא] רבי אליעזר הגדול אומר מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה לפי שאינן יבשין. אמר רב מנשיא וקרו ליה יום תבר מגל. י מכאן ואילך דמוסיף יוסיף ודלא מוסיף {יאסף} [יסיף]. {תני רב יוסף} מאי יאסף אמר רב יוסף תקבריה אימיה: שבהן בנות ירושלים כו': תנו רבנן בת מלך שואלת מבת כהן גדול בת כהן גדול מבת סגן ובת סגן מבת משוח מלחמה ובת משוח מלחמה מבת כהן הדיוט וכל ישראל שואלין זה מזה כדי שלא יתבייש את מי שאין לו: כל הכלים טעונין טבילה: אמר רבי אלעזר אפילו מקופלין ומונחין בקופסא: בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים: תנא מי שאין לו אשה נפנה לשם: מיוחסות שבהן היו אומרות בחור וכו': תנו רבנן יפיפיות שבהן מה היו אומרות תנו עיניכם ליופי שאין האשה אלא ליופי. מיוחסות שבהן מה היו אומרות תנו עיניכם למשפחה לפי שאין האשה אלא לבנים. מכוערות שבהם מה היו אומרות קחו מקחכם לשום שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים. אמר עולא ביראה אמר רבי אלעזר עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן וכל אחד ואחד מראה באצבעו שנאמר {ישעיהו כה} ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו: י י* ועוד קטע, הסבר מלא: י למה הורו לשבט בנימין לחטוף הבנות........: י חג המחולות בכרמים בימי קדם: י בסוף ספר שופטים מסופר על סכסוך בין שבטי חמור, בעקבותיו כל שבטי ישראל מכריזים חרם על שבט בנימין: "איש ממנו לא יתן בתו, לבנימין לאשה"! אולם כעבור זמן אוחזת חרטה באחד עשר השבטים, שמא יאבד מן העולם אחד מן השנים עשר. י את שבועת החרם אין להפר, ואז נמצא פתרון של מעין "עצימת עיניים": י י "ויאמרו (לצעירי בנימין) הנה חג ה' בשילה מימים ימימה... לכו וארבתם בכרמים. י וראיתם והנה אם יצאו בנות שילה לחול במחולות - ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילה - והלכתם ארץ בנימין ..." י השאלה הקשה העולה מסיפור זה - "חג ה' מימים ימימה" - ואין לו כל זכר בתורה ולא ציון בלוח השנה? התשובה על שאלה זו צפה במפתיע כעבור כאלף שנה, כאשר בדרך אגב וב"פינה נידחת" של סוף משנה 'תענית', מספר רבן שמעון בן גמליאל, ראש הסנהדרין לבית הלל בדורו שחי במאה ה- 2 לספירה ועדיין זוכר את נהלי בית המקדש: י לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות" ירושלים יוצאות... וחולות בכרמים. ומה היו אומרות: בחור, שא נא עיניך וראה "...מה אתה בוחר לך! אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה כפשוטו של זכרון זה - אין בו כל רמז למשמעות דתית של המועד, בניגוד ליום הכיפורים, י ובהכרח יש לחפש את טעמו במילה "כרמים", כלומר - התאריך קשור בסיום בציר הענבים בעונת השנה. י יש חוקרים המעמידים את הט"ו באב מול ט"ו בשבט: אמצע הקיץ מול אמצע החורף, וכרגיל במועדים עונתיים קדומים - הם נמשכו שבוע ימים, כאשר תחילתם חמורי סבר של התנזרות ועינוי עצמי, וסופם בהתפרצות של שמחה ומתירנות. בצורה זו מקבל אף התשעה באב הקדום אופי שונה מזה ההיסטורי שבמסורת הדת היהודית. י מדבריו של רבן שמעון נכרת החיבה הרבה שחג זה זכה לו בעם. סביר להניח שלא כך היה יחסם של חכמי הדת לחג: להם בוודאי צרם המפגש השמח בין בחורים ובנות - "חולות", י המציעות את עצמן כבנות זוג, אולי אפילו לשעה זו בלבד... יש עניין בהרחבה המובאת בתלמוד על פרט זה - "ומה היו אומרות": י י "יפיפיות שבהן מה היו אומרות: תנו עיניכם ליופי, שאין האשה אלא ליופי. י מיוחסות שבהן מה היו אומרות: תנו עיניכם למשפחה, שאין האשה אלא לבנים. י מכוערות שבהן מה היו אומרות: קחו מקחכם לשם שמים (בתור מצווה)..." י כך או כך - ניכרים מאמצי הפרשנות המסורתית לשוות למעמד זה דמות מכובדת יותר, מעין חג של שידוכין כדת וכדין מדי שנה בשנה. י הנכון הוא שגם הצד העונתי ידוע למקורות, ועל תאריך זה נאמר בתלמוד: י מחמישה עשר באב ואילך תשש כוחה של חמה, ולא היו כורתים עצים" למערכה (לשריפת הקורבנות על המזבח בבית המקדש), לפי שאינן יבשין... י וקראו לו - 'יום שבירת המגל'..." י אין פלא שעם הזמן פג תוקפו של חג יפיפה זה, והוא נשכח בדורות הגלות הארוכים, בהן לא היו לישראל כרמים, ולרוב לא היו הלבבות נתונים למחולות "נועזים" של בנות ישראל למשוך ליבותיהם של בחורי ישראל ... י 1992 צבי שוע, געש תשנ"ב הובא מכאן: י http://www.chagim.org.il/tubeav3.html ----------------------------------------------------------------------- מישהו כתב, ועניתי לו: י מנהג חטיפת הנשים הינו עתיק ביותר, ועדיין פופולרי בשבטים מסוימים גם היום. מקורו בעיקרון כלכלי. י כידוע, נהוג היה לקנות אישה בכסף או בשווה כסף - גמלים חמורים, צאן וכו'. שיטה זו לא מאפשרת לעניים לרכוש אישה, וגם לא מאפשרת לאישה להילקח מרצון על ידי בחיר ליבה. "החטיפה בהסכמה" הוא המוצא המקובל למקרים אלו. י בשבטי האמזונס נהוג שה"חתן" יגש ל"כלה" המיועדת, ידפוק לה נבוט בראש, ומשהתעלפה הוא רשאי לחטוף אותה. אגב המנהג נעשה בין אם הייתה רכישה או לא. י תשובתי: י נכון לגבי המנהג באופן כללי, אך כאן לא הייתה סיבה כלכלית בכלל, י הייתה זו סיבה פוליטית. י
Thanking Hashem for his kindness, for letting me offer this Site..... (God's names(Heb) , "interview" with God, The Names, The Nature of G-d).
All about the issue of 'Ads' here, the top-right corner's banner, help issues, etc.: